הדוקטרינה העתיקה של היווצרות העובר
פורסם בתאריך 1 נובמבר, 2008
נושאים: כללי |
במסורת האסטרולוגית העתיקה האמינו כי לכל גוף שמימי יש השתתפות פעילה בויסות ויצירת עולם התופעות.
וכך בתוך תהליכים ספציפיים של היווצרות לוקח כל כוכב את מקומו בתהליך בהתאם להדהודו עם אותו שלב שהוא מייצג.
אחת הדוקטרינות המעניינות בראייה זו הייתה השילוב של הכוחות הפלנטריים בתהליך היווצרות וגדילת העובר אשר ברחם אימו. הקדמונים חילקו את תהליך ההיווצרות של האדם לשני חלקים: האחד משלב העיבור עד לשלב הלידה, השני משלב הלידה ועד המוות. הם אפילו רמזו שבעצם את רוב תהליך החיים אנו עוברים בבטן אמנו באופן שהוא יחסי לקצב התפתחותנו אחרי הלידה, תשעת החודשים ברחם אימנו הם כמו תשעה מזלות וכל הנותר לנו בחיים הוא להשלים שלושה מזלות על מנת לסגור מעגל (12 מזלות), אפילו מבחינה מספרית ישנה קורלציה מעניינת : במעגל יש לנו 360 מעלות, מספר הימים של ההיריון הוא בסביבות 270 יום, הזמן הנותר כדי להשלים את 360 המעלות של המעגל הוא 84 יום שהרי זהו הגיל הממוצע ה'אידיאלי' של מחזור חיים (אשר הוא גם שווה למחזור שלם של הכוכב אורנוס). רעיון זה בא להראות כי תהליך צמיחת העובר מואץ לרמה כזו שמבחינה התפתחותית יום אחד בבטן שווה לשנה של חיים לאחר הלידה,חלקנו כבר מזהים כי זהו הבסיס לטכניקת החיזוי שאנו קוראים 'קידומים'(progressions). אם נרצה לדייק נוכל גם להגיד שבאופן יחסי למחזור החיים,מלידה עד מוות, השנים הראשונות של החיים מייצגות גם הן תהליך מואץ בהרבה מהשנים אשר באות אחריהן.
כמה מקורות גורסים כי הפרופורציות הן ביחס עולה ככל שהגוף והאישיות גדלים על פני הזמן, למשל מקור אחד טוען כי השנה הראשונה של תחילת החיים מקבילה לשבע הראשונות באופן פרופורציונאלי וכי שבע השנים הראשונות מקבילות ל-49 וכן הלאה, וכך מצטיירת לנו תנועה בזמן ובמרחב אשר מקבילה לתהליך של התנפחות והתרחבות קצבית ומכך לתהליך מסויים של האטה והפרדה והבחנה של המרכיבים.
ישנן דוקטרינות רבות לאיפיון תהליך ההתפתחות ברבדים שונים של ביטוי ובמקצבים שונים של התרחשות, כמובן שמקצבים אלה קשורים לאופי המחזורי של הזמן המשתקף במחזורי הכוכבים.
בתקופה ההלניסטית היה סדר מופתי ברעיונות אלה שחלקן אנו מכירים, המבוססים על טכניקות חיזוי שהקדמונים כינו "אדוני הזמן".לפי טכניקות אלה לכל כוכב היה קטע משלו בתוך קו הזמן, וחלק זה בזמן אופיין על ידי האיכות שאותו כוכב מייצג. כל קטע כזה של זמן, הכיל גם הוא, באופן יחסי, את כל שאר הכוכבים, ובכך אפיין רזולוציה עדינה יותר ויותר ביחס לקנה המידה הדרוש, במילים אחרות, קטעים אלה אפיינו מחזורים גדולים אשר חולקו גם הם לתתי מחזורים ותתי מחזורים עד יחידת הזמן הקטנה ביותר שנדרשה. כיום הביטויים אשר אנו מכירים שנשארו מתקופה זו, מתבטאים בלוחות השנה ותתי החלוקות שלה, כמו למשל ימי השבוע, שהרי הם מחולקים לפי שבעת הכוכבים ומשם שמותיהם, כך גם חילקו הקדמונים את שעות היום והקרינו את אותה החוקיות גם לפרקי זמן של אלפי שנים. דוקטרינה זו, אשר ראתה זמן כיחידות בתוך יחידות, או לחילופין קופסאות בתוך קופסאות, יכלה להבין את השלם וחלקיו ביחס לתהליכים על כדור הארץ.
אחת התפיסות המעניינות, כפי שכתבתי לע"יל, היא התפיסה של היווצרות העובר מרגע העיבור עד רגע הלידה. בכתביו של יוהאנס שאונר (אסטרולוג גרמני מהמאה ה-16) ישנו תאור מפורט של תהליך זה שהוא עצמו טוען כי
לקח זאת מכתבים קדומים יותר וכי מחברו המקורי הינו הרמס טרינסמגיסטוס בכבודו ובעצמו.
להלן ציטוט מתוך כתביו:
“ שבתאי הגבוה שבכוכבים מסדר את העובר בחודש הראשון מיום העיבור,הוא קושר יחדיו, מצמצם ומייבש החוצה את החומר, כי כמו ששבתאי עצמו הוא הגבוה שבכוכבים והראשון, לכן מסדרו הוא הראשון שמקיף ושולט.”
"יופיטר שולט על העובר בחודש השני ונותן רוחות של יציבות ומניע את החומר כדי שיתרכך ומכוון את הרוחות בכיוון החום הטבעי, ובכך מעורר את החומר הרדום ומניע אותו לכיוון של התעוררות ותנועה; הוא לא יפסיק לנוע עד רגע בואו לעולם.”
" מאדים שולט על התפתחות העובר בחודש השלישי ומשנה את החומר לכיוון טבעו (של מאדים) וצבעו,כשהוא הופך את החומר לצורה של דם וכך מסתיר ומרגיע את רוחותיו של יופיטר, וכך קורה שאישה בחודש השני להריונה סובלת מבחילות בשל הרוחות של יופיטר אשר מניעות את הרחם עם החומר שבתוכו, אך בחודש השלישי הבחילות פוסקות כיוון שמאדים לוקח שליטה על העובר. אז אם סמכותו (אם הוא מוצב טוב בשמיים ועושה את עבודתו בצורה הראויה) של מאדים עובדת טוב בחודש זה, הדם של הנולד יהיה טהור ובדרך כלל לא יהיה יותר מידי 1, חוץ מאשר אולי,כתוצאה מחיים לא סדירים. אך אם מאדים בעל הסמכות אינו מוצב טוב בשמיים, תהיה התוצאה הפוכה.”
"השמש שולטת על החודש הרביעי אשר מייבש את עודפי הלחות, יוצק את האיברים הראשיים,
וזוקף את החום. ואכן, בחודש זה המעניק של כל הצורות 2 (השמש) מקרין כוח לעובר ע"י כך שנותן לו נשמה בעלת רציונל. בחודש הרביעי, אם השמש עולה לנקודה הגבוהה ביותר (Apogee) וחזקה בכבודה 3 ,היא מייצגת שלמות ויופי של פנים ודואגת לכך שלאדם יהיה כוח אדיר כזה שיוכל לשבור אבנים ולהשמיד את החרב 4.”
"ונוס שולטת על החודש החמישי. בחודש זה נוצרות צורת הגפיים ,המין מעוצב, והשערות נזקפות לכיוון הצמיחה החוצה. אם ונוס בעצמה בסמכות טובה וחזקה בכבודה, האדם יהיה יפה תואר ומראה, חברותי, מלא במתיקות ,שלם בפנים ובגפיים. אך אם היא שוקעת (כנראה הכוונה היא לחולשה או נפילה) או במקומות 5 של שבתאי, האדם יהיה מעוות ומכוער.”
"מרקורי שולט על החודש השישי, אך בגלל שהוא כוכב הרהיטות, החוכמה,הלימוד, החישה והטיפוח,הוא עושה את ההבחנות ובורר כך שהעובר מעלה עצמו (מסובב עצמו למעלה), מרקורי מותח את אברי הלשון ומיתרי הקול. מסיבה זאת בחודש זה הילד נותן מכות עם ידיו ורגליו ברחם, ותנועתו מתחזקת,הוא שואף לצאת מהחושך, אך עדיין אין זה הזמן.
אם מרקורי בעצמו זורח ביחס למחזורו, חזק ובסמכות טובה בחודש זה, לאדם תהיה רהיטות ושפתו תרצה אנשים, והאדם יהיה המזכיר של הגדולים. אם בזמן זה יופיטר יעשה היבט (ייצור קשר ויזואלי) למרקורי, האדם יהיה רהוט וחכם ,כותב ספרים ודובר פופולארי מופלא. אך אם מרקורי אינו מוצב טוב ,כמו למשל בנסיגה, בקרני השמש 6 או בצורה אחרת שעלולה לפגוע בו, ההפך ממה שאמרתי יהיה ,כמו למשל לשון עצורה, או קול מגמגם.
"הירח שולט בחודש השביעי. בזמן זה העובר אשר כבר רכש צורה שלמה ברחם אימו ,יהיה לו בזמן זה את ביטחון החיים והיצירה 7. אם בחודש זה הילד ייוולד ,תהיה תקווה טובה לגבי חייו בזכות ההשלמה של פעולת הכוכבים.”
"שבתאי שולט על העובר בפעם השנייה בזמן החודש השמיני. דרך העובדה כי העובר נהיה קר ברחם ובקושי חצי חי, כך שהתנועה בקושי נראית בו, אם הילד יוצא בחודש זה, כיוון שהוא כמעט יבש וקר, הוא בדרך כלל יוצא ללא רוח חיים.”
"יופיטר שולט על העובר בפעם השנייה בחודש התשיעי. אשר יוצר רוח ותנועה ואז הילד יוצא החוצה מתוך החושך של הגבולות של הבטן אל העולם, ואז הוא מעלה את עייניו לאור השמש,אם זה ביום, או לאור הנר אם זה בלילה, והילד מתמלא פליאה ממה שלא נראה 8, ובגלל הצרוּת של המעבר שממנו חדר, בגלל שהוא מכווץ ומופחת (מאמו כנראה), הילד מתחיל לבכות ומתאבל על הסבל של העולם הארצי הזה.”
הטקסט המקורי נכתב בלטינית, הטקסט הנוכחי תורגם מתרגום לאנגלית של
" Three books on The Judgment of Nativities - johannes Schoener”
תורגם לאנגלית ע"י רוברט הנד
1 בימים אלה מחלות רבות נטענו להיות בגלל יותר מידי דם וזאת הם תיקנו ע"י הקזה.
2 זה מושג שמקורו במסורת הנאואפלאטונית המתייחס לשמש כהתגלות הנראית של ה-nous או התודעה ,שבתורה היא המקור של כל הצורות.
3 הכוונה ל'כבוד'(dignity) מבחינה אסטרולוגית -המקום/מזל שבוא כל כוכב פועל בצורה טובה ביחס לטבעו.
4 כך כתוב בתרגום לאנגלית "be able to break stones and to destroy the sword”, יכול להיות כי זו אמרה בלטינית שתרגומה המילולי הוא בעייתי, אך בכל מקרה כוונתה להראות כוח אדיר.
5 הכוונה למזלות ו/או הדיקנים וגבולות (terms) של שבתאי או כל כוכב אחר.
6 באסטרולוגיה המסורתית כשכוכב נמצא בתוך קרני השמש (combust), הוא נחשב כפגוע עד 15 מעלות לשני צדדי השמש.
7 המילה שהמתרגם לאנגלית בחר היא generation אשר משמעותה יכולה להיות – דורות ,רבייה, הולדה וכו'. לכן בחרתי ב”יצירה” לא במשמעות של אמנות אלא במשמעות של ליצור חיים.
8 בלטינית miraturque de non visis, המתרגם לאנגלית טוען כי לא ברור למה הייחוס, לדעתי, הילד רואה את החוסר ,את מה שאיננו.
תגובות
השארת תגובה