להתראות שמי הלילה
פורסם בתאריך 22 דצמבר, 2007
נושאים: כללי |
תסתכל החוצה ,הבט פנימה
פרספקטיבה אסטרולוגית
(נכתב עבור 'יום ללא חשמל' שהתקיים בירושלים)
מסורת האסטרולוגיה המהווה את תחילת המדע ואת סקרנות האדם להבין ולהסביר את עולם התופעות.
במשך אלפי שנים הרים האדם את מבטו לשמיים בהשתאות בפני הפלא האדיר והלא מוסבר הזה ודרכו ניסה להבין את מיקומו בעולם.
מבחינה אסטרולוגית השמיים שלמעלה לעולם לא היו נפרדים מהארץ שלמטה שבעצם שימשה כמראה אחת לשנייה.
המראה השמימית שיקפה את החוקיות שגם הלמעלה וגם הלמטה היו כפופים לה.
ובכך היוותה נקודת ציון לבחינת עולם התופעות ברמת התוכן והפעולה.
תנועת הכוכבים היוו הד לתוכן החוויה האנושית בדיוק כמו שמחוגי השעון נותנים הד לתנועת הזמן.
כמעט לכל התרבויות הפזורות על הכדור הייתה איזה שהיא שיטה לאבחון ופרשנות של התנועה האסטרלית ובמיוחד זו של המאורות הרי אלו השמש והירח, שומרי הזמן האוניברסאליים שלהם נבנו מקדשים ועליהם מבוססות דתות שלמות וכמובן כל לוחות השנה.
האמונה העתיקה תענה כי בהתבוננות על המרחב השמימי הנגלה יש לנו גם הצצה למרחב הפנימי הנסתר ושאותה תנועה מחזורית בחלל משתקפת בכל הרמות בתנועה הקולקטיבית האישית הביולוגית והנפשית.
האדם המודרני כבר מזמן אינו מסתכל ב"מראה" להפך, האדם המודרני הכתים וטשטש את המראה עד אשר הוא הפך חסר בבואה כך הוא מרגיש בלתי נראה ומתכחש לעימות הפרונטאלי עם עצמו כך הוא מוותר על כוחו ועל אחריותו ומתחבא מהשתקפותו ובזאת ויתר על הדרכת הטבע ונהייה חסר מצפון לגורלו.
פעם אנשים העבירו המון זמן בהתבוננות בשמי הלילה דמיונם הנפיש חיים בצירופי הכוכבים השונים ואלה הדהדו במיתוסים ודמויות ענק, בסיפורים ושירים אשר הצפינו ידע אסטרולוגי ואסטרונומי דרך הסמלים ואגדות העם.
פעם כפי שניקר ממצאים עתיקים מתרבויות שונות על הכדור אנשים ידעו את שמות הקונסטלציות כפי שהיום אנשים יודעים שמות של מותגי אופנה, ההבדל המרכזי היה בכך שאז באמת היה אפשר לראות את שמי הלילה!
עוד בימיו של גלילאו לפני ארבע מאות שנה, אנשים חשבו ששביל החלב היה נוזל בתנועה ממש כמו נהר, כו דחוסים וצלולים היו שמי הלילה לעין החשופה.
היו בימינו אחרי שדמויות כגון אמפר, אדיסון וטסלה רתמו את כוחות החשמל לתאורה המלאכותית אנו רואים רק שבריר ביחס למה שראו אז, אנו סגורים בבואה של קרינה מלאכותית מזהמת של אדים ועשן אשר מערפלים את תפיסתנו הפנימית והחיצונית.
היו אדם המשקיף מגג בנייני האמפייר סטייט במנהטן בלילה ללא עננים רואה פחות מאחוז אחד ממה שגלילאו ראה בזמנו!
אדם המשקיף מאזור הגראנד קניון בארה"ב בלילה ללא ירח וללא עננים החלק הבהיר ביותר לא יהיה שביל החלב אלא העיר לאס ואגס שנמצאת כמעט מאתיים קילומטר משם.
הקרינה והבהירות של התאורה המלאכותית כל כך חזקה כאן למטה שהיא מונעת את האפשרות להסתכל למעלה.
ישנם כמובן עוד השלכות של זיהום תאורה וכולם לא טובות כמו למשל ההפרעה במחזורי ומקצבי המערכת הביו-ריתמית של האדם המשבשת את הפעילות ההורמונאלית ברמות שונות כמו למשל משהה את יצור המלטונין בגוף (ההורמון שקשור ברגולציה של שינה),שיבושים אלה היום ידועים בתור אחת הסיבות לסרטן ודיכאון, שלא נדבר על זיהום אלקטרו מגנטי ובזבוז של מיליוני שקלים.
עוד נקודה מעניינת שעם הדיון הצף על התחממות כדור הארץ אף אחד לא מזכיר את החום הנפלט מקרינת החשמל.
אנו כבר לא נראה את הלילה כפי שואן גוך ראה אותו כשצייר את ציורו "לילה של כוכבים".
אנו החלטנו ללכת עם ה"קדמה" ולסגור את עצמנו בערפל של זיהום מלאכותי והאור שאנו פולטים רק מעוור אותנו, אנו מנקרים עצמנו מגדולתו ועוצמתו של החלל האדיר שעוטף אותנו וזאת בהשתקפות לכך שאנו מתכחשים לטבעם המסתורי והקסום של החיים.
שמי הלילה שהיוו השתאו, השראה ויראה לאנושות כל כך הרבה שנים שהיוו את הקשר הישיר לשכונה הקוסמית שבה אנו חיים, שעזרו לבני האדם לתרגל ענווה ביחס לגודלם המזערי במערת האדירה הזאת הם כבר לא נגישים כפי שהיו, אולי רק באזורי טבע מרוחקים מאוד בקצוות העולם.
האנושות היום משקפת את הריכוז האובססיבי בעצמה, את ההפרדה הטוטאלית משאלות הקיום וקסמיו של היקום, היא מוליכה עצמה לחולי דיכאון ניכור והתכווצותה של הנפש ומקננת פחד איום מהלא ידוע והבלתי נתפס.
חיים בבידוד סגורים מהמרחב המתפשט המאפשר יציאה מחוץ לעצמנו, אנו נשאבים עמוק יותר לגבולות גופינו ומוחנו הצרים אשר כבר מותנים מילדות על ידי כוחות החברה לניתוק מפליאה יצירה וממשמעות קיום גבוהה, הפכנו מכורים למזדמן לבידור הזול של הזרוע המסחרית וכך בנסיון כפייתי לשימור הקיים זנחנו חלק ממורשתנו הטבעית וכך הולכים בחשיכה במעגלים, לא פלא שלא רואים כבר אנשים שמרימים את מבטם למעלה.
מיכאל אופק
תגובות
השארת תגובה