The_Birth_of_Venus_by_William-Adolphe_Bouguereau_(1879)


הלידה של ונוס – ציור של וויליאם אדולפו בוגורו 1879

ונוס, האלה אשר נולדה מתוך הים, מוצאת את דרכה בימים האחרונים חזרה לחיקו של האוקיינוס הגדול של מזל דגים. אל הים שמח לארח שוב את אלת האהבה והיופי, הוא מעלה אותה לגובה ומעצים את ביטוייה הענוגים.
באסטרולוגיה העתיקה ונוס נחשבה ב׳התעלות׳ במזל זה, ז״א שסגולותיה המהותיות מועצמות ומובלטות בזכותו; הרכות והחן, הליטוף העדין והחושני, הרגישות היוצאת דופן ליופי והאידאה הטהורה של האהבה מורמים לשיאים של חמלה, רגישות ועידון מזוקק. 
במהותה, ונוס בדגים פושטת את הגבולות אשר מוכתבים ע״י החברה, מטשטשת הפרדות והתניות ומייצרת חוויה גבוהה וכמעט בלתי מציאותית של אהבה ואמפתיה.

הטרגדיה מתחילה כאשר החיים לא עונים על הצורך של אידאה זו, הערגה והגעגוע לחיבור הנשגב לא מצליחה להתקיים בגוף ומצטמצמת מאוד בתודעה המותנית של התרבות הנוכחית.
לונוס בדגים אין מושג של גבולות באהבה, היא רוצה התמסרות והתמזגות טוטלית ללא מושגים של הפרדות, שייכות ואקסקלוסיביות, לכן יש בארכיטיפ זה מאין נטייה טבעית לאכזבה וחיפוש אוטופי אחרי משהו בלתי ניתן להשגה.
בימים אלה פוטנציאל טרגי זה מודגש בזכות המרובע אשר נוצר בין ונוס לשבתאי (27.1-1.2), מרובע אשר יכול לייצר קושי ותסכול באהבה ותחושה של התניה וגבולות. זוהי הדפיקה בדלת של המציאות שמנסה להיכנס ולהרוס את החלום ולפזר את האשליה. שבתאי בקשת שופט את האהבה ומקשה על ההתמסרות. הרבה ציפיות עולות, טביעות אחד מהשני, התנצחויות ותחושה של אי צדק או פער בהשקפת העולם. 
שבתאי מייצר קול פנימי מפוקח שמזהיר מאיבוד השליטה ומצביע גם על חסרונות וקשיים שלא רצינו לראות קודם לכן. שבתאי רוצה להציף את הכל על השולחן ולדון שוב בחוזה, להציב שוב את התנאים ולנסות לתחום ולהגדיר את האהבה באופן ברור יותר. כמובן שביטוי זה יכול להיות חשוב וחיובי להרבה, אך עדיין במהותו הוא מייצג משימה מאוד לא פשוטה וקשה רגשית. הרגש לא רוצה שייקחו לו את החלום, הוא לא מעוניין לראות את הדברים כפי שהם, הוא רוצה להישאר בתוך הענן הורוד שיצר ולהסתתר מהפנים, הלא תמיד יפות, של המציאות.

מבין ההשלכות הרבות של צירופי שבתאי ונוס במפות לידה, מוזיקה שחוזרת על עצמה לא מעט זו המוזיקה של ארכיטיפ האהבה הבלתי אפשרית. כמו למשל בקשרים אשר מפריד ביניהם ים, התאהבות בגבר או אשה נשואים או לא זמינים, תחושת קירבה ובמקביל הסתייגות ודחייה, תסכול ובדידות מרגש שלא נענה על צרכיו ועוד.  כל אלה מביאים לקושי לתת אמון ולהיפתח רגשית ותחושת פחד להיות בתלות רגשית. ברגע שנוצר קשר יש קושי להיות נוכח וללא ציפיות ו/או פחד מתמיד שמשהו יתפקשש, כאשר הקרנה של פחד זה יכולה בעצמה להקשות על הקשר, או לגרום לסיומו.לא כל ההתגשמויות הם שליליות כמובן ויש הרבה מקום לשני הייצוגים של כוכבים אלה לשתף פעולה, אך זה בדר״כ קורה רק אחרי התנסויות של הצדדים הפחות נעימים של הצירוף.

מיד אחרי שונוס תשתחרר מכבליו של שבתאי היא תיצמד לנפטון (הכי חזק בין 31.1 -2.2). זהו מעבר חד מאוד מתחושת הקושי והגבולות לאפשרות לפיזורם המוחלט. הצמידות עם נפטון היא רבת ביטויים וקשה לחזות את השתקפויותיה באופנים מובהקים. היא מקצינה את המגמה של הדגים ויכולה לבטא תחושה של איבוד שליטה, היסחפות באהבה וחושניות, התמסרות ואף חוויה אקסטטית גבוהה והשראה יצירתית, אך היא יכולה באותו מטבע גם לשקף תחושת טביעה וטשטוש, אי וודאות לגבי הרגשות, רגישות יתר לרמה מערערת נפשית ועוד. 
באותה מידה שנפטון מייצג סוג של אמת גבוהה ומופשטת ואחדות חסרת קווי מתאר, בביטויו הארציים הוא יכול גם לייצג אשליה וערבוב של חלום במציאות, איבוד פרספקטיבה ופרופורציה, סימום, שכרות, התמכרות ותחושת אבדן ועצבות.

זוהי כמובן רק הצצה קטנה למתרחש בשמיים כרגע המייצגת רובד אחד של השתקפות בהאהבה ויחסים, ומן הסתם שלא כולם ירגישו ויחוו אותו דומה. עדיין, ידיעה של המגמה יכולה לעזור לנווט במודע לביטויו הגבוהים והרצויים. התקופה האחרונה הביאה הרבה אתגרים למערכות יחסים ויש עוד לא מעט בדרך. העובדה שגם מאדים במזל דגים עושה גלים רגשיים וגם מרקורי בנסיגה, על אף שיכולה להניב תובנות חשובות, לא מאוד עוזרת לתקשורת הבין אישית. אז חמושים בקצת טיפים שמימיים, השתדלו להבין את רוח התקופה ולפשר בין הצרכים, להשתדל להיות סבלניים ולהכיל את התסכולים והקושי אחד של השני.

על אף האתגרים, היכן שיש גרעין של אהבה, ונוס יכולה לעזור לכם להיזכר בו, להשקות אותו ולהתרגש ממנו מחדש. זוהי תקופה עם הרבה יופי, גם עם הוא צבוע בקצת עצבות לפעמים והרגישות לא תמיד נוחה, זו ההשלכה של לב פתוח ומכיל, לקבל את הקטבים ולהוליך את הרגש בכל צבעיו, ולראות את היופי גם בסולם המז׳ורי וגם במינורי. אם אתם מרגישים מוצפים, אז אין כמו בכי עמוק ומנקה כדי לאפשר לונוס להתהוות בתור השחרור המנחם והמלטף שמגיע אחרי הפורקן הרגשי, והחזרה לפרספקטיבה של מה שחשוב באמת.